המרכז בינלאומי לחקר מורשת האנוסים ויהדות ספרד ופרשת הישרדותם מוקם ביוזמתם ובתרומתם של נדיבים מהקהילה הספרדית.
הדימוי של לב יהודי פועם בגוף מתחזה, מושאלת למבנה עטוי במעטפת מוסתרת ומסתירה. המבנה הארכיטקטוני כולל "שכבות", "תפאורות", "קופסאות" – משאיר את ליבת המבנה באופן המקורי האמיתי, הטהור.
במבנה כלולים אזורי תצוגה מוזיאליים, ספריה ענפה, ח' מוסיקה, אזורי מחקר וכיתות לימוד, מסעדה, חנות מזכרות ומנהלה, בתרומה מיוחדת של אחד מנכבדי הקהילה הספרדית – דגם מחצית גודלה של אחת מספינות קולומבוס – מתוכנן במבואת המוזיאון. במרכז אמורים להתקיים כנסים באודיטוריום משוכלל בכיתות ובסדנאות – בסמיכות לאגפי התצוגה וההמחשה.
התכנון אמור להמחיש מחד את תחושת המסתורין, ההסתר, "הצורה האחרת", העמדת הפנים, "החיים האחרים" – בתוך סביבה מנוכרת, ומאידך – את ההיפתחות, השחרור – החזרה לחיק היהדות. שילוב מנוגד זה נעשה בעוצמת הכניסה הראשית הדרמטית, החופשית והפתוחה, השקופה והנשקפת – בשונה מחלקיו האחרים, הסגורים במעטה כפול של קירות ופתחים רנדומלים.
אדריכלות המבנה עוקבת אחר הנאראטיב של "חיים אחרים", אנוסים בסביבה זרה חבויה. המוטיב האדריכלי מתבטא ב"גוף בתוך גוף", "סביבה עוטפת סביבה", "מבנה בתוך מבנה". ההדגש האדריכלי מבוסס על קליפות, חלופות, מעטפות תפאורות – "קופסא בתוך קופסא" – "מטרושקה", פתחים בין מעטפת למעטפת מבליחים בין קופסא לקופסא – בתאורה, ובצבע – ומדגישים את המסתוריות במתרחש בתוך. חזית הכניסה מבוססת על מעטפת גלית, חופשית, דינמית וצבעונית, ובה הדפסים קבועים מתולדות האנוסים בעבר ומסכי הקרנה בתוכם להשלמה אינפורמטיבית.
חזית הכניסה האחורית מיועדת לשימוש אקדמי, לכניסת סטודנטים – מוצנעת יותר, כוללת שער כניסה "שקט יותר" – לכניסה פונקציונלית ולבאי החלק הלימודי, סטודנטים ומשתמשים אחרים. מתווה הבניין מייצר פתחים, חללים, חלונות, ומאפשר לעבור מסננות בין החוץ לפנים, העמוק, החבוי, המוסתר והנושם.
אדריכלות המבנה משתפת גם את הסביבה הקרובה או הכיכרות הנושקות – ומייצרת בהם חללי מוזיאוני חבויים במפלס מורשת תת קרקעי – עם פתחים עליונים, חלונות למבנה ולשמיים, כאן מתוכנן מסלול חוויתי, המשקף פרקים מתולדות האנוסים.
צוות תכנון
אדריכל אחראי – אמיל מיטראה, אדריכל ניר לוי
יועצים
קונסטרוקציה – שי רייפר
מיזוג ואינסטלציה – מאיר לוסקי
חשמל – טיקטין