תכנון בית ספר – נקודת המבט של הארכיטקט

בתהליך התכנון יש חדירה לטריטוריה סובייקטיבית, בעיקרה כאדריכל: יוצר, מקבל הנחיות כלשהן ואז פועל. חלק אחד פועל "כאוטומט", קיימות הנחיות מובנות ותקנים ברורים.האדריכל מבצע תרגום של מוצרים ושל מצבים לשפה אדריכלית, מהכתב לשרטוט בתרגום סובייקטיבי. חלק אחר – יצירתי. כאן הארכיטקט בא לאפיין, לזהות לחבר ולעבוד עם חמשת החושים או חלקם ולא על פי קטלוג. אני נמצא במרחב הזה: חלקו קטלוגי וחלקו יצירתי. לפי דעתי החלק המעניין ביותר הוא בקטע הסובייקטיבי של האדריכל "הטוב" "המוכשר", זה הנותן ערך מוסף גבוה יותר. זה גם מה שעושה את ההבדל בין עבודה רגילה פונקציונלית לעבודה יצירתית ....

                                     תכנון בית  ספר – נקודת המבט של הארכיטקט 

 

 

דוד נופר, ארכיטקט

www.nofararchitects.com

 

 

מקום הארכיטקט בתכנון של בית ספר

 

בתהליך התכנון יש חדירה לטריטוריה סובייקטיבית, בעיקרה כאדריכל: יוצר, מקבל הנחיות כלשהן ואז פועל.

חלק אחד פועל "כאוטומט",  קיימות הנחיות מובנות ותקנים ברורים.האדריכל מבצע תרגום של מוצרים ושל מצבים לשפה אדריכלית, מהכתב לשרטוט בתרגום סובייקטיבי.

חלק אחר – יצירתי. כאן הארכיטקט בא לאפיין, לזהות לחבר ולעבוד עם חמשת החושים או חלקם ולא על פי קטלוג.

אני נמצא במרחב הזה: חלקו קטלוגי וחלקו יצירתי.

לפי דעתי החלק המעניין ביותר הוא בקטע הסובייקטיבי של האדריכל  "הטוב" "המוכשר", זה הנותן ערך מוסף גבוה יותר.

זה גם  מה שעושה את ההבדל בין עבודה רגילה פונקציונלית לעבודה יצירתית ....

 

היחסים בין  הארכיטקט לבין המזמינים

 

                          קיימים יחסי עבודה בין האדריכל היוצר – נותן הקו המתאים לבין המזמין ,כמו גם להקשר, לסביבה, ולכל מצב נתון..

 

למשל: קיימת פרוגרמה סטנדרטית הכוללת  מפרט של מבנים ותקציב, אותה  מוסרים לאדריכלים שונים.  ניכרים הבדלים בין האדריכלים: אדריכל עם יכולת שכנוע, יכולת הבהרה, עם מטען כל שהוא, הופעה – הוא מוביל פרויקט  .יש חשיבות ליכולת לשווק את הרעיון למזמינים במובנים הרחבים,  ליצור יחסים הדדיים.

 

המזמינים הם, נציגי מועצה, ראש מועצה,מהנדס רשות מקומית, ועד הורים, מנהלת בית ספר, מנהלת מח' חינוך, "חוק מרפי" עובד לגביהם, הם בסופו של דבר משפיעים על האדריכל.

לקוח נאור מסוגל לקחת רעיון "משוגע" ולהוביל אותו לטוב ולרע. יש נסיונות שונים, כי אין מתכון להצלחה. יש גם תוצאות גרועות לנסיונות,  ואותם שנכשלו מרימים כסדין אדום במקרים אחרים.

אדריכל חייב להתנסות לחקור לחפש, זה הטבע ... אין מצב שנסיונות, חיפושים יוצרים שלא יכשלו, לאו דווקא בגלל האדריכל, נובע ממכלול גורמים, גם בהתפתחות של המהלך .

 

עם איזה בעלי מקצוע  יש להתייעץ בעת תכנון בית ספר חדש

 

המטרה לנגד עיני היא לבחון השפעת הסביבה הפיזית של המבנה על דמותו החינוכית של הלומד בו. איך לעצב סביבה ולחבר את הרכיבים.

כאן יש צורך בשימוש ביועצים, להעזרבמומחים בטיפול  במוטיבים עיקריים, פרמטרים חשובים בהקשר ובתקציב.

לדוגמא: מומחי אקוסטיקה  בהשפעה של התכנון על תנאי רעש/שקט.

יועץ אקלימי -  התנאים האופטימאליים שניתן לאפשר לילד נבון להגיע לאיכויות מקסימאליות.  

מעצבים – העוסקים בתחום החינוך שהתמחו בהשפעת צורות, צבעים, מרקמים

מומחים  לחמרים – סוגים של חמרים והרכבים חמרים חדשים, חמרי ציפוי פנימיים, 

בתחום הכתה פנימה, יש משמעויות לחמרים.

 

איזה חלומות או חזונות יש לך לגבי  תכנון בית ספר?

 

 

 

                       אני רואה לנגד עיני  כתה דינאמית / חלל דינאמי, דינאמיות ברכיבים אדריכליים. מכתה מרובעת לכתה עגולה, או שהכניסה תהיה ממרכז הכתה ולא מדלת המסדרון. למשל: מנורות משתנות, תאורה מגיבה. מצב של שינוי במפלסי הכתה באופן דינאמי: בלחיצת כפתור הכתה או המבואה הופכת להיות מדורגת,ובשעות אחרות נוצרות לה גומחות במפלסים שונים.

כל זה קשור  למזמין נאור אך בעיקר לאדריכלים יוצרים.

 

 

 

 

גורמים במערכת החינוך בהקשר לתכנון בתי ספר

המכון לפיתוח מבני חינוך

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Pituach/ItzuvChazut/HovrotMaamarimArtzaot/MivneiChinuch_Choveret.htm

כאן: סכום מיום עיון  שעסק בתכנון ועיצוב מבני חינוך

 

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Pituach/ItzuvChazut/

הגף לעיצוב חזות מבני חינוך

 

                           דוד נופר מגלגל  בימים אלה רעיון אדריכלי לביה"ס על יסודי במודיעין.

                           ביישוב תכנן נופר ארבעה בתי ספר , זה החמישי.

http://www.modiin.muni.il/ אתר אגף חינוך בעירית מודיעין

http://www.nofar-d.co.il/Project%20Pages/MIS/project_page.htm

צילומי ביה"ס במודיעין עילית

http://www.maccabimreut.co.il/index.php אתר תיכון מכבים רעות

 

רקע: תכנון עם נשמה – גישות בעולם

מאת: אדריכל דוד נופר( כל הצילומים ע"י המחבר)

  • חד וחלק – חומריות – טבעיות

 

"פתרון הקופסא" והשלכותיו על תכנון מבני חינוך: פינלנד, הולנד, קנדה

 

  1. חד וחלק- "הקופסא":

סוגיית הקובייה המופשטת ו-"הקופסתית" מעסיקה כיום רבים וטובים מאדריכלי התקופה. הללו מנסים להבין את מבנה הקובייה המופשטת וכל-אחד בדרכו הייחודית מחפש דרך להגיע לשילוב יחדיו של אלמנטים ופונקציות באופן הרמוני. נראה כי למרות מגוון התוצאות העיקרון החשוב נשמר: הקובייה מתפקדת כמעטפת מימברנית המעשירה ושומרת על החיים שבתוכה.

בשל ראשוניות הסוגייה והצורה, אין פלא שקוביות מופשטות 'צצות' על הנייר וגם ביישום בשטח, כאשר כל אחת לוקחת לכיוונה היא, על-ידי משחק ארכיטקטוני במגוון החומרים, המורפולוגיות, השבירות והפירוקים.

ניתן לשייך רעיון זה למקורות עתיקים הרבה יותר, דוגמת "הביצה הפילוסופית" – סוגייה שעוד במאה ה-17 ניסו פילוסופים רבים לנתח את ההרמוניה של יסודות החיים בתוך קליפת הביצה, הפשטות והיעילות שבה.

           
   
 

Students center, Graz     Szyszkowitz-Kowalski

 

Neui Donau, Wien

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

       
 

Students center, Graz     Szyszkowitz-Kowalski

 

Museum, Wien                   Ortner

 

  1. חומריות- במבני חינוך:

Text Box: Vikki School, Finlandבביקוריי בפינלנד עמדתי על בניית מבני חינוך בפרט, ומבני ציבור בכלל, אשר חותרים גם הם למצוא את ה-"לבן על לבן" המעסיק רבים באבולוציה האומנותית (מלביץ', באוהאוס וכו'...). 'פריצת הדרך' הארכיטקטונית בת-זמננו נעשית בפינלנד תוך שימוש בחומרים נקיים אשר בטכנולוגיות קיימות מושלמים לבניית המבנה המזוכך, המורכב בפשטותו; מבנה המשדר אווירה אומנותית-מודרנית אמיתית של קלילות ותחושת ריחוף. מעין הגשמה של מפגש עקרונות מודרניסטיים עם חומרים ותהליכי בנייה חדשניים וזולים אשר חכמתם בפשטותם ובניקיונם. הטכנולוגיה מאפשרת הגשמה מודולרית וורסטילית של סגנון ארכיטקטוני "מזוכך" המתאים גם לבתי-ספר, מתוך אווירה גלובלית הקורצת קריצה ארכיטקטונית, בעיקר בפועלם של טדאו אנדו, טניגושי ודומיהם.

 

 
 

Vikki School, Finland

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

Vuosaari, Finland

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. טבעיות- דיפוזיה אנושית מהמגזר הפרטי לציבורי:

השימוש בחומרים טבעיים גובר והולך והוא מתפתח יותר ויותר בתחום מבני החינוך. בבתי-ספר תחושת הטבע באמצעות מוצרי העץ, המים ושילובם עם חומרים אחרים, חשובה מעין כמוה ליצירת אווירה נעימה של חום ורוך. ניכרת החדירה של בנייה עם חומרים "חמים" אלו מן התחום הפרטי אל מבני הציבור. ואולי הפחד מתחזוקה יקרה במבני ציבור ייקטן עם הזמן ככל שיראה יותר אנושי וטבעי להשתמש ולבנות עם האנושי והטבעי. כמו כן, הערך המוסף שמתקבל הן אווירתית והן אסתטית לפעמים צריך להיות מועדף  על שיקולים כלכליים צרים, שכן בטכנולוגיות הקיימות ישנם פתרונות המתאימים סוג בנייה זה למגוון מבנים ופעילויות והללו כבר לא רק נחלתן של ארצות קרות או שופעות במאגרים טבעיים אלו.

 

     
 

Utrecht, Mecanoo 

 
 

Strawberry Vale Elementary School, Canada, Patricia Patkau 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • מוסיקה – אור – חושים

סטיבן הול: הט אאוסטן, סט.אגנציוס, לאנגנלוייס

 

  1. מוסיקה – אט אאוסטן, אמסטרדם, לסטיבן הול:

סטיבן הול "הלחין" אגף חדש לבניין משרדים של חברת הט אאוסטן. למעשה, הוא מתרגם שילוב  תיאוריה של המלחין מורטון פלדמן בדבר מקריות במוסיקה עם התופעה המתמטית של "ספוג מנגר" (ככל שגורעים מהמסה שטח הפנים גדל). ההשלכה בין התחומים יוצרת ארכיטקטורה מוסיקלית ייחודית במינה הנותנת לבניין קומפוזיציה חיה ותנועתית. אווירת התנועה מודגשת על-ידי האור העובר דרך פילטרים או נפחים שונים ויוצר משחק צבעוני המסייע להשגת אווירה כשל אורגן אורות. המבנה מנגן באופן ורסטילי בשעות ובעונות השונות אל המבקר החיצוני והפנימי כאחד.

קשר בין תיאוריות מוסיקליות לבין יישום ארכיטקטוני מתקיים ברמה המטאפורית ובטרמינולוגיה המושאלת ומחברת בין שני התחומים. מעניין לזהות שימוש מוסיקלי בארכיטקטורה על-ידי דוגמאות ממשיות, להבדיל מהרמה המטאפורית. ניתן להיזכר במנזר לה-טורט, לה-קורבוזיה זיהה מקצבים בשירי הנזירים ובנה על-פיהם מסלול הליכה. כמו כן, "המוסיקה המרחפת" של מיס ואן דר-רוהה בביתה של אדית' פרנצ'וורת' הנוגע-לא נוגע בקרקע, ובימינו במוזיאון ליהדות ברלין לליבסקינד. ליבסקינד משתמש כחלק ממקורותיו בשתיקה באופרה "משה ואהרון" של ארנולד שיינברג ובונה את הבניין סביב ההיעדר, סביב הריק.

דוגמאות אלו מוכיחות את היכולת (ולא רק הנראטיבית) להפיח נשמה מוסיקלית בתכנון ארכיטקטוני מרחבי.

 

 

 

 
 

Het Aaustan, Amsterdam, Steven Holl

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. אור – קאפלת סט.אגנציוס, סיאטל, לסטיבן הול:

השימוש המושכל באור מודגם בכנסיית סט.אגנציוס הממחישה את הקשר שיצר הול בין תכנון לחוויית המשתמש. הול לוקח נראטיב של שבעת בקבוקי האור הנשפכים לתווך אחד ומסמלים את האיחוד האנושי. הרעיון ממזג צבעים שונים המרכיבים ולקוחים כולם מקשת האור. ברמה הפונקציונלית נארטיב זה מתאים לכנסייה המאחדת תחת כנפיה 60 קהילות שונות (של סטודנטים מלאומים שונים). הול יצר פרוייקט חווייתי, הן בצורה והן בצבע, וסיפור המעשה עובר בו מהרמה הכללית עד לפרטים הקטנים.

הטכניקה מקבלת משמעות כאשר הול שופך את התאורה הטבעית והמלאכותית מזוויות שונות המבטאות אמירות שונות. עמוד האור החיצוני מייחל לפרוץ בעוד האור האינטימי של חללי הביניים משרה אווירה רגועה יותר, כשל פסיעה בתוך קנבס הצייר. הול עובד עם מסות גסות יחסית, ומדבר עם היסטוריה שלמה של קאפלות ואפיוני בנייה כנסייתיים (קמרונות, מקצב עמודים, האדרת החלל וכד'). לעומת זאת, כאשר הוא צובע אלמנטים אלו באורות שונים מתקבלת תחושה של רכות למסה הכבדה.

עצם יישום הפרוייקט מוכיח כי אכן ניתן לבנות מספר אלמנטים בכפיפה אחת, כשהללו שולחים מסר של שלום וחיים יחדיו, הן ברמה האנושית והן בפינות הארכיטקטוניות המקבלות טיפול מסור בכלי האמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

St.Ignatius, Seatle, Steven Holl

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. חושים – מרכז מבקרים ויקב בלאנגנלוייס, אוסטריה, לסטיבן הול:

בלאנגנלוייס בנה הול מרכז מבקרים על בסיס יקב עתיק. המבנה עומד בודד כ"יבשת אבודה'' המרוחקת קמעה מקומפלקס של אזור התיירות הסמוך. הקשר בין המבנה לאזור התיירות המרוחק מתבטא באזכור הגריד והקומפוזיציה של האזור בפרקטליות אל קנה המידה של המבנה הבודד; זאת על-ידי סיתות קווי הקומפוזיציה בנגטיב על המבנה הקובייתי של מרכז המבקרים.

המבנים הקובייתיים הוזכרו כמיכלים ובהם מיקרוקוסמוס בצורות שונות. בפרוייקט זה אנו מוצאים דוגמא לתכנון חוויה ארכיטקטונית הפונה לחמשת חושי המשתמש. הקונטרסט החד שבין אווירת המבנה המבודד בשדה הפתוח, לבין החיוּת הפנימית – מוקצן עד לכדי הפתעה מרחבית. החושים של המבקר תופסים לראשונה את המבנה כקובייה מופשטת ופשוטה, מאידך, ככל שמתקרבים למבנה ניתן לראות את השבירות והפילוסים של מעטפת הקובייה, מעין רמז לעתיד לבוא. הול מקצין את תחושת האינסופיות האוניברסלית בתהליך הכניסה אל המבנה, על-ידי שביל קווי המקביל לתעלת מים החודרת לכניסה הזכוכיתית.  גם במבנה עצמו נמשכת בניית ההפתעה והמבקר תופס את הקליפה ה"סופית" שראה בחוץ כקרום חדיר ואוורירי מבפנים. בד בבד, מוצא עצמו המבקר בעיצומה של חגיגת שבירת קרני האור הטבעי החודר בנדיבות דרך המעטפת, באופן דומה למשחק הצבעוני בהט אאוסטן אף כי מינורי ומוגדר יותר.

חוש הראייה הופך לאחד הפקטורים התפישתיים של החלל, ועם כל העמקה ליקב התחתון נגלים שיאים דינמיים של חוויות לשאר החושים.

מזרקות מוסיקליות, תנועה מתמדת של אור-קול, תווכים לא רגולריים – כל אלו יוצרים עניין הגורם לרצות ולהבין את החומרים והתיבלוּט של הקירות.  חושי הטעם והריח משתתפים אף הם ומאחר וביין עסקינן ניתן לטעום ולהריח את החלל - ולא רק באופן מטאפורי, אלא באמצעות טפטפות מיוחדות וטעימות במרתפי היינות. 

חוויות החושים מדגישות באופן ברור את החוויה הכללית של מיקסוּם הפעלת החושים, היוצרת חגיגה שלמה המעניקה ויטליות ברוכה למבנה, ואף מעמידה אותו באור שונה לנוכח המופנמות והשקט שמשדר החוץ. הול הצליח להפיח חיים בבניין ולחרוט אותו עמוק בזיכרונו של המבקר,  התופש את הבניין בצורה חדשה לחלוטין. ביציאתו החוצה שב המבקר ומביט על הבניין, הנתפש באופן כמעט ראשוני לאור הכלים והחוויות שהתוודע אליהם בביקורו.

 

 

Langenlois, Austria, Steven Holl

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

  • סיכום

מהות הבניינים המדוברים אינה רק בטכניקה (מוסיקה, חומריות, חושים...) אלא בהעמקה רצינית אל המימד התוכני של כלים, חוויות ונראטיבים.

שימוש מושכל בפלורליזם קונספטואלי המתורגם באופן כה חי לארכיטקטורה – הוא זה הנכנס לתודעה ומעמיד את התכנון הארכיטקטוני של ימינו בצומת דרכים המחברת  ומפרה אותה. בידיעה, שהאומנויות כולן יכולות לשלב ידע וניסיון שהצטברו במשך שנים עם בשורות חדשות, רזות, פשוטות ומתוחכמות בעת ובעונה אחת.