מכללה אקדמית/אשקלון

תמונות

next-image
previous-image

תוכניות

תוכנית חדשהתוכנית חדשהתוכנית חדשה

מידע נוסף

מכללת אשקלון – בנין רב-תכליתי

אדריכל דוד נופר

 

 

תכנית אב

במרכז העיר ובסמוך לתחנה המרכזית, מתפתח קמפוס אוניברסיטאי – מכללת אשקלון.

תכנית האב שהוכנה קבעה "כללי ברזל" על פיהם תנועה עיקרית של הסטודנטים תיעשה בקומה מפולשת חלקית בכל מבנה, ומקבילה לתנועה פנימית.

כתוצאה, מושגת "שקיפות" מוגנת של תנועת הולכי רגל סביב הכיכרות הפנימיות, והגישה בין מבנה למבנה נעשית דרכם.

 

כניסה לקמפוס

הכניסה הראשית לקמפוס נתבצעה דרך המבנה המרכזי, בנין המינהלה.

לאחר עשור, ועם התרחבותו של הקמפוס, הוסטה הכניסה הראשית ונתבקשה כניסה חדשה.

כתוצאה מכך תוכנן מבנה הקונגרסים, הוא המבנה הרב-תכליתי, כמבנה שער,  דרכו ובאמצעותו הכניסה הראשית לקמפוס.

 

פרוגרמה

במסד המבנה מסעדת הסטודנטים – המנזה, ואולמות הרצאות (ואחד למופעים) בגדלים שונים מהווים את הרכבו העיקרי.

ציר הכניסה הראשי לקמפוס, במעין צינור מוגבה, חודר במרכז המבנה ומעביר את הסטודנטים הבאים לכיכר המרכזית.

 

ארכיטקטורה

המבנה מבוסס על קליפת מתכת (אלומיניום) חופה על חללים פתוחים וסמוכים (אולמות ומבואות) בהרכבו של המבנה. מפגש הקו הקמור של תכסית המבנה עם קווי הבינוי הכללי של הקמפוס, מייצר "תנועת מספריים" בחלל הכניסה של המבנה, ומחזק את משפך הכניסה הראשי.

האולמות השונים נושקים בספירלה זה לזה, בגיאומטריה חופשית, ומעברים "תלויים באויר" מחברים ביניהם.

החיפוי החיצוני מבוסס על מתכת ירקרקה ואבן זהובה, ותוך המבנה מורכב ממעבר הדרגתי בין מתכת חיצונית החודרת לתוך המבנה, לחיפוי-עץ בכפיסים, בלוחות ובריבועים על "בועות האולמות".

חיפוי פלטות עץ דקות על קווים מקומרים של האולמות, מאפשר תוך שימוש ב"מהדק סיכות" להשיג אפקט אינטימי וחם מול המתכת החיצונית הקרה.

 

אדריכלות פנים

3 חומרים בסיסיים מהווים את עיצובו הפנימי של המבנה – עץ, זכוכית ומתכת.

חיפויי העץ בדפנות האולמות, במבואות ובמעברים; זכוכית בגשרים, במדרגות הפתוחות ובחללים הפתוחים הפונים אל החוץ; מתכת מהווה חיבור בין המפלסים (אנכי ומשופע) ומחברים אופקיים בין עץ מתכת וזכוכית.

 

תאורת המבנה

מבנה מקומר "מייצר" פחות מדי מעברי אור/צל, ותפקידו של החלק המסדי הישר והאחורי של המבנה למלא את החסר.

בדומה, תאורת המבנה הלילית מחפשת את ההדגשים והקווים הברורים, החסרים בחלקו המקומר. הדגשת המפגש בין חלקו ה"רך" ל"קשה", כמו גם בין פנים המבנה לחוץ – מהווה את אחד מתפקידיה של הארת המבנה בלילה.

בהיות המבנה "אולמי", מעטים בו קווי חלונות ולא נמדדת בו "ספירה קומתית".

קיר מסך אמצעי אליפטי מהווה "כתם אור" מוגדל, יחידי, בכל מעטפת המבנה.

בחלון זה "עוברים" עמודי פלדה מוטים לכיוונים שונים באופן המייצר דינמיות בחזית העיקרית במבנה. כתם האור הבולט ברקע המבנה הקומתי, הסטטי, הכבד – מהווה אלמנט דינמי תזזיתי.

 

עתיקות

עם תחילת עבודות הבנייה נתקלו החופרים בעתיקות, והיה הכרח להרים בקומה את המבנה, מעל פלטפורמה יצוקה.

שינוי זה חייב אמצעי תיקון ארכיטקטוניים מסויימים ביחסי גובה/רוחב, ו"תיקון" במתיחה אופקית של המבנה לשוליו. למרות זאת הכניסה הראשית מוגבהת ביחס לכיכר המרכזית ולפיכך דורגה במספר טרסות.

 

ביצוע

בועת המתכת נתמכת על 19 קורות פלדה מעורגלות שונות.

תקרות ביניים מבטון נתמכות על עמודי בטון ופלדה מוטים.

קירות המסך נתמכים בכפלי-צינורות בכיוונים שונים, פנים המבנה ומחוצה לו.

כתוצאה מתקבלות "ויסטות" מעניינות אל פנים הקמפוס מתוך המבנה.

החיפוי המקומר הוא בפח אלומיניום בשיטת התפירה Falzonal, מבודד באמצעות שכבות בידוד ואיטום וכיסוי תקרת גבס פנימית.

האגפים הישרים מחופים חלקם בפח אלומיניום גלי Corrugated , וחלקם האחר באבן פייטרה-נובה, המשמשת תחליף טוב לכורכר המקומי.

 

המבנה נתון בגמר שלד ותחילת עבודות חיפוי אלומיניום וגמר, וסיומו בקיץ 2005.

 

 

מזמין: נשיא המכללה פרופ' מ. מני, מנכ"ל – עו"ד פ. חליווה

אדריכלות: דוד נופר.

אדריכל אחראי במשרד נופר: א. מיטראה

קונסטרוקציה: פינטו יצחק

אדריכלות פנים המבנה: ד. נופר

אדריכלות פנים קומת המנזה: אדית ברון.

חשמל: גיא גרשון

מיזוג אויר: מאיר לוסקי

ניהול ופיקוח: רפי שחף ומשה בן-אלון.

ביצוע: שיתופית, דוד נמרודי