התהוות מקומית באדריכלות

ועידת העסקים זהו מונח עסקי, הבא לשלב אינטרסים עם דמויות, להחליף, להמיר, להשפיע, לקחת ולתת. מושב האדריכלים הוא טרמפיסט. הוא מנסה להשפיע במרוכז, מעשה יומיומי שלנו מול המזמינים המזדמנים. גם לנו יש אינטרס מקצועי משותף, ברור ועקבי. ההסברה המקצועית שלנו לא נחה לרגע.

ועידת עסקים לענף הבניה – מושב אדריכלות

 

 

התהוות מקומית באדריכלות

 

ועידת העסקים זהו מונח עסקי, הבא לשלב אינטרסים עם דמויות, להחליף, להמיר, להשפיע, לקחת ולתת.

מושב האדריכלים הוא טרמפיסט. הוא מנסה להשפיע במרוכז, מעשה יומיומי שלנו מול המזמינים המזדמנים.

גם לנו יש אינטרס מקצועי משותף, ברור ועקבי. ההסברה המקצועית שלנו לא נחה לרגע.

הריטואל הקבוע של היצירה האדריכלית, ברקע המציאות, חיפושי הדרך והכיוון, מול חיבוטי התקציב והסביבה, יימשכו לעד.

אבל את הבמה הזו, או הבמות הבאות, צריך לייצר כדי שניתן יהא להמשך וליצור.

תפקידנו לחשוף את מחשבותינו, עבודותינו, יצירותינו, כולל יצירות אחרים, גם אלו שמעבר לים.

הועידה אמורה לחבר בין מרכיבי הביצוע השונים לתכנון, בין החומר לרוח, האדם והיצירה. ללא חיבור מתאים אנו מדברים אל עצמנו בלבד, מתכננים למתכננים והקבלנים לעצמם.

הצורך לפתח הבנה לקונטקסט, למקום, לסביבה, לגיאוגרפיה ולקואורדינטות, קשור לפלטפורמה כלכלית ובאותה נשימה גם לעוסקים השונים במעשה המרכבה.

 

ולבסוף נימה אישית – אני כמו רבים אחרים מרבה לשוט בעולם ולהתהלך ביצירות. סקרנות מקצועית, השראה, או כל מונח דומה.

שלב החזרה ארצה כרוך ומלווה בתסכול שהוא נחלת כולנו. שאיפתנו גם מושג הזה להגביר את המודעות לתחומי האדריכלות ולצמצם את התסכול – והוא נשוא דיוננו זה.

 

 

אני מבקש לפתוח חלון למספר מדינות שהשכילו בשקט-שצף ליצור אדריכלות נקיה,

אוהדת, רגישה וכל שם-תואר דומה.

על ארצות אלו נמנות הולנד, פינלנד ואוסטריה.

ביקורי עסקו באופן שיטתי בהתמקדות בפריסה אדריכלית תוך בדיקת דגשים ע"י אדריכלים-כוכבים או הצלחות מקומיות.

הולנד משמשת זה מכבר תחנת נסיונות אדריכלית בעידוד ממשלתי. סיוע מדהים בכל השלבים, עירנות ומעורבות ציבורית לנעשה ולמתרחש, מביאים לתוצאה של רעננות תכנונית תוך הקפדה ושמירה על רגישות ואיזון בכל המובנים – תקציב, סביבה, פרופורציות.

"מהולנד תצא תורה" ואליה עולים לרגל או לרגל.

המצוקה הקרקעית עם הנחישות הנדרשת, הובילו לריכוז מאמצים ולפתרונות יצירתיים.

יתכן כי דוגמא זו יכולה להוביל גם אותנו, מתוך צורך, הכרח ונחישות.

 

פינלנד, בשקט אך מטעמים דומים, נדרשה להתרומם ממצוקות כלכליות וחיבור או קירבה למזרח. היותה מדינת-קצה הובילה בהכרח לתרדמה כללית בשנות המלחמה.

כאן מתרחשת תופעה מדהימה של טיפול אדריכלי לכל רוחב התכנון: עירוני, שכונתי, מגורים וציבורי.

הדוגמאות מאפיינות רגישות רבה לחומר, לסביבה, ובעיקר לחיבור ביניהם.

השימוש המינימליסטי בחומר שעיקרו עץ, זכוכית ומתכת – מראה את מרחב האפשרויות הבלתי נדלה.

מבנים כמו A.V. , רוהולטי, מבנים אוניברסיטאיים, וכמובן בצל צילו של אאלטו.

"הצנחה" של סטיבן הול בלב הלסינקי, כה מתאימה וכה טבעית, שכמעט ניתן היה לדעת שזהו הפתרון, בודאי כהמשך לעבודותיו המאוחרות של אאלטו (פינלנדיה ועוד).

אך בולטת ההשוואה של סטיבן הול קיאזמה לריאולה של אאלטו.

גם פנים המבנה, הריכוך שבמעברי האור ופיתוח התיאוריה כתוצאה, וגם חוץ המבנה.

 

באוסטריה מתחילה התעוררות אדריכלית. אולי כקודמותיה, אולי מתוך תסמונת בילבאו – החלה נדידת אדריכלים-כוכבים, ואלו הובילו לפריחה.

אינסברוק (זהה חדיד, פורצזמפרק או דומיניק פרו), גרז – העיר המתעוררת (פיטר קוק ורבים אחרים), קלגנפורט – מורפוזיס ועוד. סט' פולטן – העיר "שחוברה לה יחדיו" ע"י כוכבים ומקומיים, תחרויות ועוד.  וינה ובנותיה, כולל גם לנגנלואיס וסטיבן הול.

 

אין ספק כי להתעוררות זו יש השלכות לפיתוח הנוכחי, להתרחשות, למעורבות ולענין הרב.

הלקח לעצמנו הוא חשוב – להביא את ענין הציבור, את המערכת העסקית – כפלטפורמה.

 

בהצלחה.