הרצאה ביום עיון בנושא בטיחות במוסדות חינוך

הרצאה ביום עיון בנושא בטיחות במוסדות חינוך א. משרד מעסיק עובדים. העובדים אינם בעלי נסיון מעשי וודאי לא נסיון משפטי להפעיל שיקול-דעת שהוא מנת חלקו של בעל המשרד. הנדסאים, אדריכלים ואנשי צוות.

הרצאה ביום עיון בנושא בטיחות במוסדות חינוך

 

א. משרד מעסיק עובדים. העובדים אינם בעלי נסיון מעשי וודאי לא נסיון משפטי להפעיל שיקול-דעת שהוא מנת חלקו של בעל המשרד.

הנדסאים, אדריכלים ואנשי צוות.

אם ספר החוקים, ההנחיות והתקנות לאט מספיק, אין סיכוי שלכל תקנה יתנו "תוספת" או "דלתה" של תקן מסויים (גובה מעקה).

 

ב. אדריכל היה בעבר "ארכי". ניהול, פרוגרמות, "יד ימין מזמין", עוזר למקצועות הנדסה שונים. בקיצור – רב-אחראי.

עם מידור הפונקציות והתמקצעות, הפך מקצוע האדריכל מצומצם יותר, גם בשל הצורך הספציפי לכל תו ותג.

ריבוי בעלי המקצוע מחייב אותם באחריותם המקצועית בטריטוריה הספציפית.

יועץ בטיחות אמור להיות אחראי בלעדי לבקורת התכניות, כפי שאישור כבאות או אישור מהנדס קונסטרוקציה למקצועותיהם.

אין שום הבדל בין מעורבותו וחוות דעתו של אדריכל בתחום הקונסטרוקציה שהיא עמדה מייעצת, לבין מעורבותו בתחום הבטיחות.

 

ג. חובת בדיקה ואישור תכנון כולל כל שיקולי הדעת, אמורים להיות מנת חלקם של יועצי הבטיחות בלבד.

 

ואנו נמצאים בעידן שינויים.

 

התקן שהיה חוזר מנכ"ל בהיקף 10 עמודים, הפך ל-200 ואח"כ ל-2000.

 

"הבטן הרכה" של שיקול הדעת.

 

ויותר גרוע – שיקול הדעת של המבקרים, המקטרגים, הדורשים עובי רב יותר לשיקול הדעת. עד אנה?

 

מהם הכלים עמם ניתן להתמודד מול רשויות החוק?

 

"שיקול הדעת" – האם הוא חד-כיווני? לצורך החומרה? למה?

 

איזה תוקף חוקי יש למושג שיקול הדעת, אם בכלל.

 

האם שיקול הדעת הוא מושג מחייב, וכל תכנון חייב לכוללו? ואם נכלל – עד כמה ניתן להתווכח עליו?  כי עובדה שהיה שיקול דעת, אך כנראה נמוך או מוטעה.

 

דוגמאות פריטים:           מעקה/מסעד

                                    זכוכית

                                    פינות חדות

                                    חלונות וסורגים

                                    רווח בין דלת ומשקוף

                                    שלבים במעקה או סורג

                                    גובה 2 מ'

                                    בליטות חדות/חלונות (אין אפשרות לפתוח חלונות).

                                    דלתות בנישות

                                    סורגים – אחד נפתח.

 

ואם ירד שלג בקרית-שמונה, ושלג בגובה מטר יהיה מעל לגשר מתכת, ואז תיפול ערמת השלג – מי יהיה חייב?

 

האם המושג "שיקול דעת" מאפשר לבית-המשפט לחרוץ דין על אף ולמרות עמידה בכל הפרמטרים החוקיים?

 

והאם אין אסונות שנלקחו בחשבון?  ומה עשו אלה שלקחו שיקולים והשיקולים לא הספיקו?

 

והאם לפיכך ניתן לא להשתמש בשיקול דעת?

ואם המונח נחשב גם בבתי-דין, אז אולי ראוי להכלילו במסגרת ה"שלייקס" ולתת לו תוקף חוקי או מינהלי?

 

נקה קבל הנחיות בטיחות. לקח סט תכניות וחתך על כל תכנית, ומפרט טכני.

מקומך לא נפקד. לא קשור לביטוח. כי בעולם הביטוח קיים מצב שברגע שיש תקלה – תובעים את כולם, כדי שיהיו מקסימום תובעים שיוכלו להוציא דמי ביטוח מקסימליים יש יותר משתמשים, העוגה מתחלקת.

 

כאשר אתה שותף, כאשר אתה צריך, דמי השתתפות שלך הם למעשה הכיסוי של חברת דמה.

 

שיקול דעת – צעד אחד קדימה, כדי שאם אגיע לבית המשפט – רציתי יותר. ובתכנון-ביצוע אין לך שיקול דעת.

יועץ חייב להיות מתכנן בטיחות ולא יועץ.

 

כל אחד מתכנן לפי חוק התכנון והבניה.

 

כשהולך לתת לך הנחיות בטיחות זו תכנית הבטיחות ועליה מתקבל האישור. הוא שותף מלא לכל דבר.

תכנית בטיחות המוגשת להיתר חייבת להיות חלק מההיתר והוא חלק מהסיפור.

ואם צריך להעלות שכרם ולהגדיל את הטריטוריה ו"מוטת הכנפיים" – שיעשו הם.

 

הבעיה היתה ונשארה חברות הביטוח ובתי המשפט. לוקח 5 שנים להוכיח שאתה זכאי. האנשים שומרים ניירות ותכתובות.

מכתב של יועץ בטיחות שהוא אפילו לא מהנדס, ועל זה חשוב לחדד מאד. כמו שישנו מהנדס סופרפוזיציה למערכות.

 

מתכנן בטיחות חייב לדעת פסקי-דין בטיחות והנדסה. פסקי הדין קובעים את הרף הקרוב ביותר.

השופט רואה את הנפגע כמושא לבר-פיצוי ברגע שייעשה כל מה שלא צריך על מנת להפגע מחפש דרך לשפות.

ואז פסק הדין הפך לפרונט של הפסק הבא.

 

חוק התכנון והבניה איננו המטריה הנכונה, אלא פסק הדין האקטואלי.

 

ילדה שישבה על החלון. האם נכון לסרג את כל החלונות ולהגביה את חרכי החלונות ואז ילד יעלה גם על זה?

המנהלת היתה צריכה להשבית את בית-הספר או לזעוק בכל העיר ולכתוב כל יומיים.

 

הגשר היה צריך להיות בגובה 1.20 על פי יועץ בטיחות – נקה עשה 1.30.

נתן חלוקות אופקיות לפני 3 שנים. אישר. כי המעקה בשיפוע פנימה של 25 ס"מ. ייצרו את הגשר. בביצוע ליתר בטחון עוד סעיף של רשת. יועץ אמר בסדר. דקה לפני (רמזור פניה ימינה ושמאלה) שייצרו את המעקה נקה שלח לחתימה עדכנית. חתם. גמרו לייצר – באו למסור לעיריה. שלחה העיריה יועץ ביטוח של העיריה. בדק והביא יועץ בטיחות שלו – פשקוויל, ופסל. לא מקבלים, מהווה סכנה ליושביו.

יועץ בטיחות שלו הביא את מכון התקנים. באו, בדקו ואישרו כל שתוכנן. והנה יש אסמכתא.

בא מהנדס העיר, אושר בועדה מקומית. הלכו למכון התקנים. באה חברה ממשלתית לתיירות, שהיא בעלת העסק: בואו נשים גם את הרשת, כדי שהצדק לא רק יצדק. אישרו כדי שלא יהיה יותר מחור של 4 ס"מ.

 

דוגמאות נוספות:

רשת מחוררת – שמא לא יכניס אצבעו...

מדרגות – אחד הפרקים הכי בעייתיים. אולי צריך לבטל ולייצר רק רמפות כמו ריצ'רד מאייר.

 

אולי יש להעמיד יועץ משפטי לכל פרויקט וענין, בנוסף לבטיחותי. גם בכך יש שיקול דעת המנותק מהמציאות.

שיקול דעת הוא שיקול דעת ולא נמדד ולא מקבע הנחיות, או מידות או מימדים או גורמים עליהם ניתן להתווכח או נושא שיקול הדעת המופיע בכתובים.

 

אולי להקביל ליצירותיו של סטיבן הול.

אולי לא לגשת בגישה המקובלת שבנוסף ל...  ובתוספת ל... חוק, תקן, יש פרקציה של 10% או 12% שיקול דעת, אלא להציג כשריג מסובך, מורכב, מחובר.

 

תסמונת הנודניק ה...?

 

דוגמאות:  מעקות, סורגי חלונות, מהלכי מדרגות, גובה מעקה גג, פינות חדות, מפגעים בלתי-צפויים, מדרך חלק – החלקה, פתיחת דלתות, ידיות וידיות בהלה, אש ועשן, חומרים דליקים, זכוכית בקירות, חלונות בגגות, במעבדות.

 

גיאומטריה: מרווחים בין מדרגות. לא מדרגה סלילונית. היקשים בין תמרורים, אזהרה.

היקשים בין איסורים ובין היתרים.

 

דוגמאות בתי-ספר:  דרור, כפר ורדים, תפוחי-פיס.

 

 

החלק האפור – שיקול הדעת

 

החוק, הסייג, התקן, ההנחייה.

פרמטר שיקול הדעת – עד כמה.

 

דוגמאות: אשקלון.

 

מושג היצירתיות וחיפושי הדרך.

 

שינויי התקנים והשפעתם על המבנים, והתוצאה – מבנים חדשים "מתוקנים", ולישנים אין "השלמת פערים"!

 

השפעת התקציב על שיקול הדעת. הקשר עם הקבלן בעידן התכנון-ביצוע. מה "גובה" שיקול הדעת.

 

איך לכמת את שיקול הדעת. האם הוא דלתא? ולמה?

 

מי פוסק בין שיקולי דעת שונים? (שיקול דעת בטיחותי בנהריה כדוגמא) (להראות תמונה).

 

שיקול הדעת שקשור להתנהלות כמו גשר מכביה. אנחנו לוקחים יוצעי בטיחות. האם "האחריות" "מתגלגלת" עליהם?

 

דוגמאות:           נהריה – מדרגות ומאחזי יד.

                        בילבאו – לטיפוס. ילדים יטפסו לו זה היה מוקם בארץ.

                        אשקלון – חללים פתוחים ב-E.

                        קרית שמונה – חדר מדרגות עגול.

                        בר-אילן – גג שעומד ברוחות ובעומסים, אך האם זה מספיק?

                        רעננה – להציג את המקרה ותמונות פנים.

                        תפוחי פיס משולש טיפוס.

 

להתחיל: כיום תקרה הופכת לקיר, הופך לרצפה ועוד. אילו חוקים יחולו? על פי כוח הכובד? ואז – מי יקבע?

 

מנקודת מבט אדריכלית

סטטוס התקן , החוק (הבניה), הנחיות תכנון, חוזר מנכ"ל ועוד.

 

שיקול הדעת בתכנון – מהם גבולותיו.

 

רשלנות. מה הגדרתה?

 

סבירות בתכנון – המתכנן יוכל לפעול בתכנון מבלי חשש "שיעגנו" אותו.

 

שיקולים בשינוי התקן והחוקים. השלמת פערים ועדכון המבנים על פי עדכון התחוקתי.

 

הנודניק המתריע.

 

דוגמאות

 

כיוונים ורוחות מנשבות בשדה ארכיטקטורה.

 

מקרו – עמידות חומרים בלחצים. גבהים. חדויות. מרווחים מינימליים (רוחב פדחת)

 

דוגמאות:           מעקה – גובה, אחיזה, מימדי ידית.

                        זכוכית – מימדים, שיקולים, מיקומים

                        חלונות

                        דלתות – חומר, פתיחה, בית-פתיחה, נישת פתיחה, מגן חריץ דלת.

 

 

מדיון עם עו"ד גדעון כרמלי

 

גובה השתתפות עצמית.

סבירות

תחום אפור. מרחב סבירות.

תביעות רכוש – אם לפי התקן או בניגוד לתקן.

בתביעות גוף – אם בניגוד לתקן גרם לתאונה – אדריכל חויב להחזיר ניזוק למצבו לפני התאונה. ואם לפי התקן, אבל הנפגע נפגע ע"י מפרט טכני אבל בהתאם לתקן – האם ומי לחייב.

פלילי ואי-פלילי – במקרה מוות. ביטוח לא יעשה – לשבת בכלא.

פלילי ברגע שהמדינה הפרת חוק.

להבדיל מאזרחי שהצד כספי, פלילי מאשר קנס.

באזרחי – עמידה בתקן עד כמה לפצות. בית-משפט יסמן מטרה ויחייב אדריכל, שאדריכל פעל והאם אפשר לחייב.

ככל שהתיק קשר יותר – יחפש סיבות לחייב את האדריכל. הבעיה היא לעתיד – אם בית המשפט יחייב נכה, בנסיבות אלו ואלו וכו'...

 

התרעתי – יש בעיה עם התרעה, כי אז החברה הקבלנית לא תרצה לעבוד אם האדריכל הזה.

חוק/חוזה – תקנות הבנייה. תקנות רלבנטיות, הנחיות מבני חינוך, חוזר מנכ"ל.

 

אחריות כמתכנן – תכנון פיקוח עליון.

 

התרשלות – נזק. ציפיות. מועד התכנון. מועד הביצוע. מועד הדיון בפסקא.

                 אם החוקים בעת הדיון חמורים יותר – יש השלכות לחומרא.

 

פרקטיקה מקובלת, פרקטיקה אופטימלית.

צפיה – כל מה שניתן לצפות, עליך לצפות.

שבירות: כללית, מקובלת.